הספר 'עשרת הדבורות'

העולם מורכב הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לעלות על דעתנו.

זאת כי דעתנו מוגבלת מאוד.

היא מוגבלת בתוך גוף, בתוך תודעה, בתוך מודע ,בתוך גלגול, בתוך מגדר ועוד.

כל אחד מגיע לעולם עם 'אנטנה' שייחודית לו ושתשפיע על הקליטה של המידע ,העיבוד ,ההבנה וההתפתחות.ככל שנרחיב תודעה נהיה מחוברים יותר לעולם, לאמת ובעלי דרגות חופש ויכולת רבה יותר לשינוי.

מה עוזר אם כן להגדיל את דעתנו המודעת??

ידע. ידע. ידע.

ידע זה כוח, הרחבת אפשרויות, יציאה מתקיעות ועידוד חשיבה סקרנית לשם התקיימות מחודשת.

ידע מאפשר שינוי ואפשרות לריפוי.

זו אחת הסיבות לכתיבת הספר : הרחבת הידע, התודעה ויכולת השינוי והריפוי העצמית.

הספר 'עשרת הדבורות' רץ לי בראש למעלה מעשר שנים.  הוא התחיל להיכתב בהערות notes בטלפון ואח"כ התחיל לרקום עור וגידים והגיע לכדי כתיבת גוף ידע של כללל מה שנאסף בחיי המקצועיים, האישיים, המשפחתיים, הפורמאליים ולא פחות- הבלתי פורמאליים. הוא נסלל בדרכי כמטופלת וכמטפלת נצחית,

והובא אליכם דרך מסננת המוח הנפש והנשמה הייחודיים שלי.

כדי להרחיב ולהעמיק את כוחות החיים, איכות החיים וההתפתחות המיטיבה עלינו לצבור שיעורי חיים , לשכלל מנגנוני התפתחות ולהיות בשדה מיטיב של ידע ואהבה. הבנת מנגנוני החיים תאפשר לנו להגדיל את עוצמתנו כגוף ידע איתן על מנת לעזור לנו להתמודד עם החיים .

עשיתי עבורכם דרך ארוכה של לימודים ושיעורי חיים קליניים, פילוסופים, רוחניים, קבליסטים, תודעתיים , פיסיקליים ועוד וקבצתי את כל אלו על הכתב כדי לקצר לכם דרך 😊.

בספר 'עשרת הדבורות' אני מביאה חוקי נפש, נשמה  ויקום שחשובים על מנת לנסוע טוב יותר בוויז החיים.

בחרתי לאגד אותם סביב ' עשר דבורות' (מעוקץ לדבש)  שמתייחסות לעשרה מנגנוני חיים שיעזרו לנו לטפל באתגרים ולהתפתחות לעבר בריאות רווחה ובריאה.

הכיוון הוא לקחת דברים בחיים שמאיימים עלינו, מתקיפים, מכבידים, מעיבים, מכעיסים  ולהפוך 'את העוקץ'  להבנה, למידה ולמשאב ובכך ל 'דבש ' שהוא מקור האנרגיה.

ה'עוקץ' הוא זה ש'צועק' מנימי נשמתנו לכיוון של בנייה, הזכרות, התפתחות ותיקון והדבש יהיה הסימן שאנחנו בדרכנו הנכונה.

דרך מנגנונים אלו  אנסה לענות על השאלות החשובות :

'מי אני ולשם מה הגעתי לכאן?'

וגם- 'באיזה עולם אני חי '

'מדוע כ"כ מסובך להיות מאושר?'

ו- 'מה עלי לעשות כדי לחיות חיים מלאים ושמחים?'.

כל אלו יתבהרו בסיום קריאת הספר. מגניב נכון???

הסקרנות שלי הביאה אותי במהלך החיים לחפש דרכים יעילות, עמוקות ומדויקות על מנת להקל על הקיום היומיומי ולהבין יותר את העולם הזה. אפילו בוויז אני עד היום עם היד על דופק ה'מסלולים' -"אולי יש מסלול קצר יותר?' , 'אולי בזמן שנהגתי השתנתה התנועה ואני ממשיכה בעיוורון עם הדרך שהוצעה לי מההתחלה?'.

כמובן שחשוב להנות מהדרך. אבל, אם נמשיך עם המטאפורה הזו, יש חשיבות גדולה למטרה. אם המטרה העיקרית היא להנות מהדרך- הנוף חשוב בעוד הזמן פחות משמעותי. אם אני רוצה לחסוך בדלק, הק"מ המועט יהווה פקטור. יש לי פגישה ועלי לדייק את הזמן? הזמן הקצר יהווה מטרה. נ

בין את המטרה נדייק דרך. רובנו לא יודעים בכלל מה מטרת חיינו…

גם מקור הבעיה לא ברור לנו לרוב.. הבעיות והקשיים שאנו חווים מקורם לפעמים בנהג (נפש) , בדרך (הסביבה) ברכב  (הגוף) ובעיקר בעיקר במטרה- לאן אנחנו הולכים בכלל? לשם כך אנחנו לא פעם צריכים לחזור לנהג- מי אני ? מה מייחד אותי ולשם מה הגעתי לעולם? שאלות חשובות וקריטיות שרובנו המוחלט לא יודעים לענות עליהם!

החלוקה הבסיסית בין נהג, דרך, רכב, מטרה כבר עושה סדר. דיכאון נמשל, יכול לנבוע מחסר אנרגיה (דלק), חוסר מטרה וייעוד בחיים (וויז) או חוסר וויסות בבלוטת התריס (רכב). אלו סיבות שונות שקשורות מאוד אחת לשנייה. בנוסף, אנחנו יכולים שנים להאשים את עצמנו (הנהג ) כשהבעיה העיקרית היא למעשה הסביבה (הדרך).

לדוגמה- מטופלים רבים נוטים להאשים את עצמם בהשתלשלות חייהם ונמצאים בעיוורון משווע לגבי האופן בו הסביבה המורעלת שלהם תרמה למצבם הנפשי והקיומי. הסביבה החיצונית הופנמה למחשבות ותפיסות עצמיות מתקיפות ומחלישות כמו 'אני לא שווה' ו-'לא ייצא ממני כלום '. חוסר הדיוק והמחשבות המוטות, הכוללות לא פעם הלקאה עצמית ואשמה ("ברור שאמא לא הגיעה להופעה שלי, לא מגיעה לה בת גרועה כמוני") , הם לרוב תולדה של  מנגנוני הגנה נפשיים עיקשים ולא יעילים שגובים מחיר יקר מאוד שנרחיב עליהם מאוד בספר.

גם בכיוון ההפוך ישנם מחירים ותקיעויות- כשהבעיה בנהג (בנו) ואנחנו ממשיכים להאשים את הדרך או הסובבים. זה קורה כאשר אנחנו משליכים סיבות לכאב, לתסכול ולחוסר ההצלחה על הסביבה במקום לקחת עליהם אחריות. זו טעות קריטית עבור הנפש, כי בסופו של דבר השינוי תמיד חייב יהיה לקרות אצלנו.

חוסר ידע לגבי האופן בו פועלת הנפש, מביא אותנו אם כן, לסטייה עמוקה ממטרת החיים ונפילה לתוך בורות עמוקים. בורות נובעים לרוב מבורות לגבי מה שקורה לנו. ואת זה אני מבקשת לשנות.

אנחנו יכולים לדוגמה להתרחק מהייחודיות שלנו ומהיעוד שלנו כשאנחנו מנסים להשיג מטרות חיצוניות וחומריות. מטרות חיצוניות הינן אמצעי ולא מטרה בפני עצמה.

המקצוע שלנו, הבית שלנו, הילדים שלנו, כוווולם אמצעי בלבד למטרת העל בחיינו שהינה התפתחות וגדילה. הם אינם מטרה שתוביל לשמחה ואושר עמוק.  אנחנו יודעים זאת, לאור העובדה שאנשים רבים שהשיגו חומר, מעמד, משפחתיות ועוד תוצרים קונקרטיים בכמות עצומה נותרים ריקניים ומדוכאים.

נטייה נוספת מעוותת טמונה בהשוואה בינינו לסביבה ('הדשא של השכן..') , שמביאה אותנו למסקנות מסוכנות ובעיקר מוטעות ('אם רק יהיה לי.. אהיה מאושר'). בלי משים אנחנו לא פעם משווים בין תפוחים לתפוזים (לשכן יש בית גדול יותר, משרה רמה יותר, אישה יפה יותר) ומתבלבלים.. משיגים את מה שאמור היה לספק לנו אושר ונותרים אומללים עם תחושת ריקנות ועצב אפילו יותר אחרי שהשגנו את המטרה-הבית, הילד, המשרה.  מדוע יותר ? כי כעת גם המטרה החיצונית (המוטעית) התממשה והתפוגגה באופק האירועים ועימה התקווה והחיוניות . הראייה לכך, היא כמות המקרים בהם זוגות אחרי בנייה של בית, הליך פונדקאות מוצלח או פרויקט עבודה גדול ניצבים מול ריקנות, ריב ומתחים שיכולים גם להביא לפרידה.

עיוות מקובל נוסף, יהיה להוריד נעל לוחצת שנעלנו לאורך זמן ולחשוב שהגענו לארץ הרווחה המובטחת. אם אני בהתנהלות של לחצים, עומס וחוסר דיוק, כשאני מגיעה הביתה ויושבת מול הטלוויזיה או קובעת לי חופשה לחודש הבא אני רואה בזה אושר. זה לא אושר, זה שחרור מלחצים. מה שצריך להשתנות זה סדר היום ולא כמות החופשות והתענוגות שיש לי. כיוון זה קשור גם להתמכרויות כגון עישון/ שתייה/סמים שהופכות כביכול את העולם ליותר טוב רק כי הפגנו לרגע קט, בסוף יום, כמות לחצים לא נורמאלית.

אולי עדיף לדייק ולהרחיב את קיבולת ואנרגיית החיים במקום ?

חשוב להבין שאם אני אתנהל ללא מאמץ בחיים ואסחף לאינטואיציות ראשוניות, סביר להניח, שאפול לבורות של תענוג, ריצוי, חרדה וכעסים-מבלי שאהיה מודע לכך. זאת, כי הכוח הפועל הראשוני שלנו הוא כוח אז.. בהישרדות. כוח זה מושך לעבר התרחקות מהכאב והתקרבות לעונג ושקט, מה שפרויד קרא לו המוטיבציה של האיד (זה אינו זהה לשלווה!). זהו כוח שפועל מחרדה. מתוכו אני מייצר תלות באחר, מבקש לצבור רכוש, כוח, אהבה והערכה מהסביבה ומתרחק מהשידרה הפנימית הייחודית שלי.

קבלתנו טעימה קטנה כמה חשוב להבין יותר באיזה סביבה אנו חיים, מתוך מה אנו מונעים ואיך טעויות חשיבה מפעילות אותנו לכיוון הלא נכון.

כדי לדעת מה יקדם אותנו לכיוון הנכון, אני משלבת בספר כלים פרקטיים קוגניטיביים, התנהגותיים, פיסיים ומנטאליים שיתרמו מאוד להתמודדות עם אתגרי החיים.

אז… אני מזמינה אתכם למסע של ידע בשילוב דוגמאות מהקליניקה (הזדמנות להיות זבוב בספת הפסיכולוגית) ומחיי האישיים (הזדמנות להיות צופה בתוך חיי פסיכולוגית) שיסבירו יתארו ויתבלו את הידע אודות הדבר הכי חשוב מעניין ומורכב בעולם שהוא- אנחנו.